הלחצת על Enter וגם ירשת?

בשבוע האחרון מספר הפרסומים על תפקודה הלקוי של משטרת ישראל הרקיע שחקים.יש האומרים בצדק רב. לא אצטרף לשאגת "האריה". כפני חברה פני משטרה, לעניות דעתי. אבל יש דבר אחד, שמציק לי ולא מאתמול. והשבוע האחרון על שלל פרסומיו רק עורר אצלי הצורך לכתוב את הפוסט הזה. הכתבה הזאת עשתה הרבה רעש, אבל מעבר לרעש והביקורת, דו"ח המבקר מצביע על בעיה אמיתית.

לבעיה הזאת יש הרבה שמות: יש כאלה שיקראו לה "הרישום הפלילי" ויש כאלה שיכנו אותה סגירת התיק בעילת "חוסר ראיות" או בעילת "חוסר עניין לציבור", אבל מהותה איננו שונה – מספר עצום של אזרחי המדינה מסתובבים עם "אות קין" על המצח, ואין להם ישועה ולא מושיע.

ועכשיו להסבר ולפירוט לאלה שמסדרונות ה"טיגארטים" זרים להם: מוגשת תלונה , נפתחת חקירה משטרתית, בעקבותיה נחקר חשוד פוטנציאלי. ולבסוף התיק מגיע לשולחנו של קצין החקירות, עם המלצה של חוקר. כבר כאן מתחילה הבעיה. ההמלצה של חוקר לגבי פתיחת רישום פלילי לחשוד (לא העמדה לדין) מבוססת לפעמים על החוש השישי של החוקר. אבל נניח ולא, וישנן ראיות שמצביעות על מעורבותו של החשוד בפלילים. קצין החקירות בלחיצת כפתור ENTER אלגנטית מאשר את רישום הפלילי של החשוד, ומכאן הדרך פתוחה: או הגשת כתב האישום או סגירת התיק. בסמכותם של קציני החקירות לסגור תיקים של עבירה שהעונש עליהם הוא עד 3 שנות מאסר בעילת "חוסר ראיות" או בעילת "חוסר עניין לציבור" או להעביר את התיק לגורמי התביעה. גם כאן ניתן לסגור את התיק בשתי העילות הללו, רק שכבר אין הגבלה של 3 שנות מאסר. נניח שהתיק נסגר באחד מהשלבים הללו. מי אמר שהקביעה הזאת הנה קביעה נכונה? על הנאמר בדו"ח מבקר המדינה הקביעה הזאת רחוקה מלהיות נכונה בהרבה מאוד מקרים. הרי הקביעה הזאת לא עברה מבחן בית המשפט. ותניחו לרגע שהחשוד היה יוצא זכאי? אבל לעולם לא נדע. ניסיתם פעם לברר כמה אזרחים במדינת ישראל מסתובבים עם רישום פלילי? לכל האלה שיגידו שהמעביד איננו יכול לבקש רישום פלילי מהמועמד פוטנציאלי, אני אאחל שלא יצטרכו לחפש עבודה, כי המציאות שונה לגמרי.

האבסורד הוא שברגע שיש חשוד בתיק התיק נחשב כגלוי. ועכשיו תגידו, איך נראה הנתון של תיקים גלויים בדו"ח הזה של משטרת ישראל?

כבר כתבתי כאן: הבעיה העיקרית של המשטרה היתה ונשארת מוטיבציה. לא החוק, לא המוסר, ולא כוח אדם. נכון שחסר גם מכאן וגם משם. אינני מאשים את עמיתיי לשעבר וחבריי בהווה שעובדים קשה, כדי שאני ודומים לי יכלו לישון בשקט. הם מודעים לבעיה. הבעיה שרק הם מודעים לה. המצגות לעומת זאת, ימשיכו לרוץ.

2 תגובות על הפוסט “הלחצת על Enter וגם ירשת?

  1. אלכס יקירי,התעלמת בטור הזה לגמרי מהאפשרות להגיש ערר לפרקליטות המדינה, מחלקת עררים, ולבקש שינוי עילת סגירה. הרי ידוע לך שתיק שנסגר "חוסר אשמה" לא מופיע בשום רישום.
    כמו כן,תיק שנסגר ח.ע.צ או ח.ר. לא מופיע על תעודת יושר, כך שהמעביד לא קשור לעניין כלל.

    • צר לי, תמר, אך המציאות שונה קצת מהמצופה. נכון הדרך לערר קיימת. מעניין למצוא את הסטטיסטיקה על מספר של תיקים שעילת סיגרתם שונתה. אשמח אם תתני נתון כזה… משום מה סקפטי אני לגבי אחוזי הצלחה של העררים מסוג זה. לעניין תעודת היושר: הצדק איתך, לא מופיע. הבעיה שהמעביד לא מסתפק בזה, ודורש את האישור שניתן לאזרח. ומה לעשות, יש גם כזה. שלא לדבר על גופים, שלהם יש גישה לר.פ. על פי החוק. העניין נוראה פשוט: כל עוד הראיות לא עמדו במחבנו של בית המשפט, שמה לעשות, הוא הגוף היחיד שיכול להרשיע במדינת ישראל, "היד על ההדק" קלה מאוד. מה גם שבואי לא נשכח "כמה החתול אוהב את השמנת….."

השאר תגובה