על החקירה הפרונטלית

טבעה של החקירה הפרונטילית, כשמה הוא לשבת מול החוקר ולענות על שאלותיו. אנסה לתאר על קצה המזלג מה מתרחש בחקירה במספר נקודות:

1. הסיבה שבגללה אני יושב מול החוקר – יש הרבה סיבות, אבל העיקרית היא שאתה חשוד בביצוע עבירה פלילית.  אני יודע , זה נשמע מפחיד "אתה חשוד" (או שלא נשמע מפחיד, זה כבר תלוי באופי שלך), אבל למעשה יש תרגום להיותך חשוד: למשטרת ישראל או כל רשות חוקרת אחרת (מס הכנסה, מע"מ, מצ"ח, נציבות שירות המדינה, רשות שמורת הטבע , הקיצור – למדינה יש תלונה/מכתב/מסמך שאומר שאתה עשית משהו. בלי להיכנס לשאלה האם עשית או לא עשית, מה שחשוב זה מה חושב החוקר, והחוקר חושב שעשית, ושאלה השניה האם מה שמיוחס לך שעשית היא עבירה פלילית, שזאת שאלה הרבה יותר מורכבת. ואותה יצטרך לבחון בבוא העת העו"ד שלך.

2. החוקר – האישיות שלו, המקצועיות שלו, המאווים שלו, בקיצור כל אותו יצור מורכב שכרגע לובש מדים ושואל שאלות.

3. החדר/השעה/המקום – כל אלה משפיעים על הנחקר היושב בשעת לילה מאוחרת  על כסא פלסטיק בתחנת משטרה.

עכשיו ננסה להבין את השלושה:
1. על התלונה כבר דיברנו? יכול להיות שמדובר בתלונת סרק, מכתב אנונימי, מידע מודיעיני, או סתם שמועה שעשית מה שמייחסים לך. סביר שאף אחד לא יגיד לך במה בדיוק מדובר, אלא אם כן מדובר בתלונת שכן שלכלכת לו את השטיח בכניסה לבית (דבר חמור לכשעצמו) אבל עדיין. תבין: ברגע שתדע במה מדובר תדע איך להתמודד עם הדבר הזה. כל עוד קיימת אפלה על מקור החשד , השאיפה של כל חוקר היא לגרום לך למסור את האמת שלך ללא שום רעשי רקע – הסברים לגבי השכן או לגבי מניע הנסתר של המתלונן. אז למה שתספר? .אז זהו… יש הרבה סיבות. בלי ניתוחים פסיכאנליטיים עמוקים, ניתן לציין כמה סיבות: זוכרים את השוקולד שלקחתם מהארון בלי שהאמא ידעה? זוכרים את הנזיפה של האמא? גם אם האירוע לא זכור, הוא נמצא אי שם בזכרון, וכן לזה קוראים מצפון, מוסר, טוב ורע וכד'. אז בהנחה שאתה לא אדם חסר מצפון, מנסים להזכיר לך את השוקולד הגנוב.לגרום לך להבין שמה שעשית זה רע, ושאחר כך, אחרי שתספר שוב פעם "תהיה ילד טוב של אמא". יש סיבות יותר טריוויאליות למה אנשים מספרים על משהו שהם עשו: הצורך באוזן קשבת, רצון לשתף אדם אחר. בשניים האחרונים לאישיות של החוקר השפעה מכרעת על התנהלות בחקירה.

2. החוקר – אף פעם אל תזלזל בחוקר שלך. אחד, לרוב מדובר באנשים חכמים, העובדים קשה, ולא לכיסם. שתיים, לא ראיתי מישהו שהזלזול בחוקר הביא לו תועלת. במקרים קיצוניים של חוסר הבנת הנקרא של המשפט האחרון שכתבתי, אף הביא לאישום נוסף של "העלבת עובד ציבור". לא נשכח לרגע, שמדובר באדם, שבנוסף אליך, יש לו עוד 100 (במקרה הטוב) תיקים על השולחן, וכי הקצין שלו לוחץ עליו לסיים את החקירה כמה שיותר מהר כי יש עוד דברים. העימות של החשוד הוא לא עם החוקר, הוא עם חומר הראיות שקיים בידי הרשות החוקרת. את זה אסור לשכוח.

3 החוק בשורה של ההוראות מגביל את הרשות החוקרת איפה/מתי/באיזה צורה יש לנהל את החקירה. כך, למשל, את החקירה של החשוד למעט מקרים יוצאי דופן יש לערוך בתחנת משטרה.על פי הנטען כאן, בהערה 103 יש אפילו נוהל משטרתי המחייב זאת . כללים לחקירת קטינים הן כחשודים והן כעדים נוקשים עוד יותר. כך למשל, חקירתו של הקטין ללא נוכחות ההורים בתחנת משטרה מסוייגת בחוק במספר רב של תנאים. עצור קטין, שהובא לתחנת משטרה חייב להיות מיוצג מרגע הבאתו לתחנה.
בעניין זה חשוב לציין כי בתי המשפט מקפידים על ישום חוק הנוער החדש, ויש לא מעט תיקים ש"קרסו" בגלל אי הקפדה על החוק הזה.

בסכיומו של הדבר, לרשותה של הרשות החוקרת עומדים מספר כלים המאפשרים איסוף ראיות, והראשון בחשיבותו הנו חקירה פרונטלית. דברים רבים נכתבו ונאמרו על החקירה הפרונטלית. חשוב להבין כי לחקירה יש מספר גורמים אשר משפיעים על מהלכה, והגבלות חמורות שהמחוקק הטיל על התנהלותה.

השאר תגובה