על הדוכן. (על חקירה נגדית של עורך דין פלילי וטכנולוגיה)

הכותרת הזאת לכדה את עיניי בעיצומו של החג.  למתעצלים  אסביר – המסר המרכזי שדינם של עורכי הדין בעידן הטכנולוגי להיעלם. לפחות לאלה שעוסקים במתן שירותים טכניים- ניסוח של חוזה סטנדרטי או בדיקת זכויות לפני קניית הדירה. אבל הדוגמה הבאה ממחישה אולי יותר מכל שעורכי הדין נחוצים, והטכנולוגיה לא תמיד תשובה מתאימה.

לכתבה הזאת ובלי שום קשר אליה, קדם ויכוח ציבורי ער על הדרך שבה נחקרה המתלוננת בתיק אונס אכזרי בבית המשפט. תחקיר על החקירה בבית המשפט המחוזי נמצא כאן.

אבהיר כמה דברים מראש:

  1. הפוסט הזה איננו מיועד לאנשים מתחת לגיל 18.
  2. חוסר ידע איננו בורות.
  3. אני סנגור ונקודת הראיה שלי היא של ההגנה.

נתחיל מהחוק. כן, אותה התנהגות שאסורה.

סעיף 345 לחוק העונשין  התשל"ז 1977:

345. (א)  הבועל אשה –

(1)   שלא בהסכמתה החופשית;

.…………

 הרי הוא אונס ודינו – מאסר שש עשרה שנים.

    ………….

          (ג)   בסימן זה –

          "בועל" – המחדיר איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר המין של האישה;

השמטתי את הדברים הפחות רלוונטיים של הסעיף לצורך הדיון.

המסקנה היחידה  שעולה מקריאת הסעיף , הברורה לכל בר דעת צריכה להיות : אם לא "בעל" אז לא אנס. אחזור על זה – אם לא עשה את מה שהחוק אוסר לא מגיע לו לשבת בכלא 16 שנים (אגב הרבה יותר במקרה הזה, אבל לא ניכנס לדיון הזה כרגע)

ועכשיו נחזור לסנגור. אחזור על אותה קלישאה, אותה סיסמה, אותו פזמון –  מי שלקח על עצמו לייצג נאשם בעבירה פלילית חייב/מחויב/ אוי ואבוי לו אם לא/מצופה ממנו (תבחרו את הרצוי) שיעשה הכל כדי להביא את תוצאה משפטית הכי טובה ללקוח שלו. וכמו שכולכם יודעים במשפט הפלילי מספיק שהנאשם יטיל ספק סביר – ספק שהאיש לא עשה את מה שכתוב למעלה – כן ספק שהוא לא בעל. ואם השופטים ישתכנעו שקיים ספק כזה השופטים יזכו את הנאשם. וכך זה צריך להיות.  אחרת מספיק אחד שלא עשה ויישב בכלא כדי שכולנו נמרוט שערות ראשנו ונגיד  : איך יכולנו? לצערי  הרב, האנושות לא המציאה שיטה לבירור האמת טובה יותר מחקירה, מההתרשמות של האחר (שופטים בשיטה שלנו , חבר המושבעים בשיטה האמריקאית) ומהתמודדות עם השאלות הקשות.

לאלה שרוצים להתעמק במה נאמר באותו הדיון  ודעה נוספת של עו"ד יאיר רגב  מוזמנים לעיין  כאן.

ואל תטעו – אני מבין ללבה של המתלוננת.

המדריך לאדם שבפנים

על הירידה בעבירות האלימות עליה דיווחה המשטרה כבר דיברתי כאן. לכן הסיכוי שתשתמשו במדריך הזה הוא הולך וקטן עם השנים 😆 . אבל אם בכל זאת הרע איתכם מזלכם, והפעם אני אעזוב את הציניות בצד, ונתקלתם בסיטואציה לא נעימה, בלשון המעטה, שבה מישהו מרביץ/שודד/גונב ממישהו אחר, להלן 10 נקודות שיעזרו:

  1.  תעזרו: תתערבו, אל תעמדו בצד. למרות הפחד. ואני יודע שקל להגיד וקשה לעשות, אבל לפחות תהיה לכם לגיטימציה שיעזרו לכם, כשתהיו  בצרה.
  2. החוק לצדכם. במקרה של עבירה מסוג פשע (ולא קשה להבחין שמדובר בפשע, אבל לדייקנים זאת עבירה שהעונש לצידה הוא 3 שנים ומעלה), כאשר העבירה מתבצעת מולכם, ואתם רואים את זה, יש לכם זכות לעכב את העלם עד שיגיעו השוטרים, ואפילו להשתמש בכוח. אבל רק, אני חוזר, רק לצורך עיכוב. לא מעבר. אחרת תואשמו בעבירה פלילית. הנה החוק:
    ". עיכוב בידי אדם פרטי  (תיקון התשנ"ז)
  3. (א)  כל אדם רשאי לעכב אדם אחר עד לבואו של שוטר אם נתקיים אחד מאלה:

    (1)  האדם חשוד כי ביצע בפניו עבירת אלימות, פשע, גניבה או עבירה שגרמה נזק של ממש לרכוש;

    (2)  אדם אחר הקורא לעזרה מצביע על אדם החשוד שביצע בפניו עבירה, כאמור בפסקה (1), והכל אם יש חשש שהחשוד יימלט או שזהותו אינה ידועה.

    (ב)  חשוד שעוכב לפי סעיף קטן (א), יימסר לשוטר ללא דיחוי, ובלבד שהעיכוב לא יעלה על שלוש שעות.

    (ג)  המבצע עיכוב לפי סעיף קטן (א), רשאי להשתמש בכוח סביר, אם החשוד סירב להיעתר לבקשת העיכוב, ובלבד שלא יהיה בשימוש בכוח כדי לגרום לחשוד חבלה."

    אל תשלפו אקדח אם יש לכם שלא לצורך הגנה עצמית, ורק כאשר נשקפת לכם או סובבים סכנת חיים.

  4. בורח העלם? צלמו:  שלפו את הסמארטפון ותעשו לו בוק: עדיף וידאו, אבל גם סטילס זה בסדר. יש בסטילס אפילו יתרונות. אחד התכונות של הטלפונים החדשים היא צילום עם מיקום. בדיוק של מטרים.
  5. תסתכלו על השעון, ותזכרו את השעה המדויקת. אני מתאר לעצמי שזה הדבר האחרון שתרצו לעשות, זה רק  יעזור לחוקרים.
  6. אנשים מסביב – במידת האפשר תבקשו להתקשר ל-100. למרות שלעם היושב בציון עדיין יש מצפון. לפחות טלפוני.
  7. תמסרו עדות במשטרה – ללא עדות במשטרה לא עשיתם כלום. יתירה מזאת אתם עלולים להסתבך בכך שתיחקרו כחשודים. כבר היו דברים כאלה מעולם.
  8. תגיעו למשפט למסור עדות – כן, אני יודע "למה אני צריך את זה…" "להפסיד יום עבודה…" "לא רוצה להסתבך עם עבריינים…" הכל נכון. אבל זה מדריך למצפונכם, זוכרים?
  9. תדרשו מתובע לפני המשפט לראות את העדות שמסרתם במשטרה.תאמינו לי, תדרשו, הייתי שם, בין אלה שלא הספיקו לעבור עם העד על העדות . זה נראה רע. ונכון לא כולם כאלה.
  10. תדרשו לדעת מה בסוף קרה עם התיק… הלכת מכות סתם? 🙂 אני צוחק, אבל זה מפעיל לחץ מסוים על הרשויות.
    לעולם אל תתצטערו שעזרתם לאיש בעת צרה. לדעתי, זה אחד המעשים הטובים שמזדמן לנו לעשות בחיים.

אני בטוח שמשטרת ישראל היתה יכולה לכתוב מדריך יותר טוב. אבל היא לא.

עיכוב ומעצר

לרשותן של הרשיות החוקרות קיים "סל כלים" העומד לרשותם כדי לבצע חקירה שכמו שציינתי בפוסט הקודם נועד למטרה אחת בלבד – לאסוף ראיות. סל הכלים האלה כולל בתוכו, בין היתר מעצר ועיכוב

"עיכוב" – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי, בשל חשד שבוצעה עבירה או כדי למנוע ביצוע עבירה כאשר הגבלת החירות מסויגת מראש בזמן ובתכלית, הכל כאמור בפרק זה. חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996
במלים פשוטות – ללא אזיקים, עד ל-20 דקות לא כולל חיפוש (פרט למקרים מסוימים, כמו חשד להחזקת סמים, פח"ע) . זמן העיכוב לא כולל חקירה, (על זה אני אדבר בהמשך) ואם מתקיימים תנאים מסוימים בחוק. בערך זה נראה ככה רק ללא חיפוש,המעוכב מובא לתחנת משטרה ונחקר שם על ידי החוקר. חוקר אמור לעמת את החשוד עם החשד לביצוע העבירה, להציג ראיות ולקבל את תגובתו של החשוד בביצוע העבירה. לאחר הצגת הראיות חייבת המשטרה להודיע לחשוד על זכות היוועצות בעו"ד, ולקבל את תגובתו. כן , אני יודע….אבל לאי מתן להיוועץ בעו"ד יש השלכות בהליך המשפטי. כאן המקום להעיר , שאם החשוד נמצא באמצע הליך חקירתי, יש אפשרות לקצין משטרה בדרגת רב פקד לדחות את הפגישה עם עו"ד. אבל למה שמישהו יוותר על הזכות לדבר עם עורך דין שלו? לאחר החקירה יש שתי אפשרויות :
1. שחרור בתנאים או ללא תנאים.

2. מעצר ל-24 שעות. על השחרור בתנאים אני אדבר במקום אחר, כאן אנחנו מדברים על המעצר. סמכות המעצר מעוגנת באותו החוק: בסעיף 23 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-. 1996 מי שמעוניין יראה את כל התנאים שהחוק דורש לפני שהשוטר מפעיל את סמכות המעצר.חשוב לציין בהקשר הזה כמה דברים: 1. לא ניתן לעצור בעבירות קלות (חטאים למיניהם), אלא רק לעכב. 2. ניתן לעצור גם בעבירות האלה אם השוטר ביקש לעכב והחשוד סירב. עכשיו בחזרה לחדרים אפלים (הם לא באמת אפלים, אבל זה תלוי בתקציב השיפוץ): החשוד נחקר, והוחלט על מעצרו: קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה חייב לראיין אותו. הראיון ע"פ החוק אמור להיות ברגע שהחשוד הובא לתחנה עם האזיקים (במידה ונעצר), אבל בפועל זה נעשה לאחר החקירה.הראיון הזה אמור להיות לפני ההחלטה על המעצר ל-24 שעות. לכן במהלך הראיון יש אפשרות לעו"ד לשכנע לא לעצור את החשוד, בגלל הנסיבות או כל דבר אחר. אני אעיר הערה אישית: הרוב המוחלט של שוטרי משטרת ישראל פועלים לפי החוק, או לפחות מאמינים שהם עושים כך.  מניסיון. המקרים בהם השוטרים עוברים על החוק אינם רבים. יחד עם זאת כל מקרה של הפעלת הכוח שלא בסמכות (למשל בעיכוב ולא במעצר) צריך להדליק נורה אדומה. בהקשר הזה מעניינת הכתבה על המחקר שהתפרסם.







חקירה משטרתית: זימנו אותי , חקרו אותי, מה עכשיו?

ההליך הפלילי הוא בעצם תהליך שבו נוטלים חלק מספר גורמים:

המשטרה – פותחת בחקירה, אוספת ראיות, ומבצעת פעולות החקירה שונות ומגוונות (חיפוש, מעצר, עימותים, מסדרי זיהוי וכו')וזאת במסגרת הסמכויות שהחוק מעניק.

האזרחים – המתלוננים, החשודים והעדים. לכל אלה תפקיד משלו בהליך, אך בסופו של הדבר האנשים האלה הם אלה גם שיגיעו לבית המשפט.

המומחים למיניהם – אנשי מקצוע, שלהם אין נגיעה אישית לתיק, ומתוקף תפקידם הם אחה שמחווים את דעתם בתחום מקצועיותם – למשל רופא  שכותב תעודה רפואית, מהנדס שחתום על תוכנית בניה וכו'. גם כל האלה עשוים למצוא את עצמם בבית משפט בבוא העת.

הפרקליטות/התביעות: הגורם שאחראי על ההחלטה להגיש כתב האישום ועל ניהול של התיקים בבית המשפט מטעם המדינה.

לרוב האזרח מן השורה בא למגע עם ההליך הפלילי רק כמתלונן, עד או חשוד. מעמדו של קורבן העבירה בהליך פלילי בעייתי לכשעצמו ועל זה כבר כתבתי כאן, לכן נדבר על שני הסטטוסים הנותרים:

החשוד – אדם שלגביו קיים חשד כי הוא ביצע עבירה פלילית, ומתנהלת נגדו חקירה.
עד – אדם שהיה עד לאירוע פלילי נשוא החקירה.

חשוב להבין כי החשוד איננו נאשם (במובן אשם), וכל עוד לא הוכרע דינו הוא נהנה מחזקת החפות או במלים פשוטות: כל אחד מאיתנו חף משפע כל עוד לא הוכח אחרת.

נניח כי נחקרת כחשוד – בסוף החקירה שוחררת בכתב הערובה עצמית או מישהו "חתם עליך" : מה עכשיו?

קודם כל שוחררת :-), בשלב הבא המשטרה תמשיך לאסוף מראיות, ובסופו של הדבר תחליט על סגירת התיק או העברה לתביעה (פרקליטות/תביעות) לצורך בחינת החומר והחלטה האם להגיש כתב האישום. על כך אתה אמור לקבל הודעה. אין לאזרח יכולת להשפיע על ההחלטה להעביר את התיק לגורם תביעתי, שכן מדובר בהחלטה מקצועית של המשטרה. כמובן לכל כלל יש יוצא מן הכלל, אבל אעסוק כאן בשוליים.

במידה והתיק נסגר, ייתכן ויהיה לך תיק ברישום פלילי, שהמשטרה מנהלת. לא אמורה להיות לכך שום השפעה על חייך. גם כאן יש יוצאים מן הכלל, אבל על כך לא ארחיב כאן.

במידה והוחלט על הגשת כתב האישום נגדך, את/ה אמור/ה לקבל על כך הודעה. בעבירות מסוג מסוים, יש לך זכות שימוע : את/ה מוזמן לנסות ולשכנע למה לא להגיש נגדך כתב האישום. הזכות היא לא אוטומטית.

הסיפור עם עדים הרבה יותר פשוט : באו מסרו את עדותם במשטרה (המונח הנכון מסרו את הודעותיהם) ואחר כך הם יעידו בבית משפט.