יעוץ וליווי משפטי לפני החקירה המשטרתית ובמהלכה

השאלה הלגיטימית ששואלים את עצמם האנשים שמצאים בחקירה היא למה אני  צריך עורך דין עכשיו? "אם בסוף נגיע לבית משפט, אומרים לעצמם רבים, אז נלך לעורך דין." אז זהו שכמו שללכת לרופא יכול להיות מאוחר מדי, כך ללכת לעו"ד יכול להיות מאוחר מדי.
שלב החקירה הינו שלב קריטי בהגנת הנאשם. כאשר מופעלת מערכת שלמה של המשטרה או רשות חוקרת אחרת החשוד עומד לבדו, והאמת היא שהוא די חסר אונים מול המערכת. אז נכון, שזכויותיו של החשוד מעוגנות בחוקים של המדינה, ואמורים לשמור עליהן, אבל לכל זכות יש פרשנות, והזכות יכולה להיות רחבה או מצומצמת, והכל תלוי בעיני המתבונן. אתן דוגמא: כל אחד יודע שיש לו זכות להיוועץ בעורך דין בשלב החקירה. אבל האם כאשר הנחקר מתעקש ולא עונה על השאלות לפני שהוא נפגש עם עורך דינו, הדבר יכול לשמש לרעתו. או האם המשך של פעולות החקירה למרות שהנחקר מעוניין להיפגש עם עורך דינו זאת הפרה של זכויות הנחקר? ומשמעויותיה של הפרה אם יש כזאת בהמשך? האם כתוצאה מהפרה כזאת בסופו של דבר יכול להיות שלא יגישו כתב האישום?
לכן היוועצות בעורך דין כבר בשלב המוקדם של החקירה או אפילו לפניה  זה לא מותרות, זה הכרח. ועכשיו ממה לאיך.
בניגוד לסרטי מתח בארה"ב בהם מיד לאחר המעצר מודיעים לחשוד על זכותו להיוועץ בעו"ד, בארץ הזכות היוועצות בעו"ד אומנם זכות חוקתית, אך ההודעה על הזכות הזאת באה רק במהלך החקירה, כאשר לחשוד מודיעים על החשד נגדו.
התשובה להודעה הזאת צריכה להירשם, ולויתור על הזכות הזאת יש השלכות לגבי כל הליך החקירה: ראשית, החשוד, מנוסה ככל שיהיה בהליכים פליליים אינו יודע האם יש לו זכות לסרב להשתתף בפעולות החקירתיות ומה משמעות של הסירוב הזה, שנית גם בשלבים מאוד מוקדמים של החקירה יש לו זכות להעלות טענות שונות, כגון טענת אליבי או/ו למסור שמות של עדים נוספים. כמו כן כבר בשלב של המעצר לחשוד יש זכות לטעון טענות כנגד המעצר,  וחובה על קצין החקירות לשמוע את טענותיו, לפני שהוא מקבל החלטה על המעצר.
לכן ברגע שמודיעים על זכות היוועצות בעו"ד יש לדרוש מהחוקר לאפשר ליצור קשר עם עו"ד ולשוחח איתו אישית בטלפון עד לרגע הגעתו.
אני ממליץ לא לוותר על זכות יסוד של היוועצות בעורך דין כבר בשלב מאוד מוקדם של החקירה  או אפילו לפניה.